Uri Salem, Israeli citizen, explains about the water and air pollution that threaten the environment in the area of FoEME’s partner communities Emek Hefer (Isr) and Tulkarem (Pal). In February he participated in FoEME’s regional advocacy meeting with Israeli, Palestinian and Jordanian residents.
Israeli students from Emek Hefer describe their meeting with Palestinian students living in Baka al-Garbiye. The meeting is part of FoEME’s Community GIS project.
ארגון “ידידי כדור הארץ” מקיים השנה פרויקט ייחודי של מפגש תושבים עם פוליטיקאים על מנת להציג בפניהם את חומרת הבעיות הסביבתיות הדורשות טיפול דחוף על ידי רשויות המדינה.
בתחילת חודש פברואר התקיים בירדן כנס גדול בו השתתפו פעילים מירדן, ישראל והרשות הפלסטינאית במטרה לגבש את המסרים העיקריים שהתושבים מבקשים להעלות בפני הפוליטיקאים שלהם. הדגש היה העלאת בעיות סביבתיות הפוגעות בשני הצדדים הישראלי – ירדני, והישראלי – פלסטיני.
לדוגמה – אנשי עמק הירדן הישראלים והירדנים פועלים למניעת הזרמת ביוב בירדן הדרומי והקצאת מקור מים נקיים שיישמרו את החי והצומח לאורך הנהר.
קהילות ישראליות ופלסטינאיות משני צידי ים המלח מחפשות פיתרון לבעיית וירדת המפלס המים במטר כול שנה. הפתרונות המוצעים הם תעלת ימים או חידוש הזרמת מים בירדן הדרומי.
בעמק חפר וטול כרם עלינו להתמודד עם בעיות ביוב וזיהום אוויר שאינן מכירות גבולות.
אוויר מזוהם מתחנות כוח, מפעלים ומכוניות במישור החוף מגיע עם הרוח ליישובים הפלשתינאים שנמצאים בהרים שממזרח.
אזור התעשיה “ניצני שלום” למשל יוצר מפגעי אבק, ריחות וזיהום אויר שפוגעים בעיקר בתושבי טול כרם שגרים בסמוך, מצד שני ביוב שמוזרם מישובים הפלסטינאים והתנחלויות חודר למי התהום ומזהם את הנחלים משני צידי הגבול וגורם למפגעי ריח, התרבות היתושים והפצת מחלות. בעיות דומות מאוד קיימות עם הביוב של חברון שמזהם את נחל באר שבע והבשור והביוב של ג’נין שמוזרם לנחל הקישון.
אקוויפר ההר מהווה 30% ממקורות המים של ישראל ו- 100% ממקורות המים של הפלסטינאים, לכן ברור שזהו אינטרס משותף של כל הצדדים לשמור עליו. בשלושים שנות השלטון הישראלי בשטחי יהודה ושומרון לא נעשתה כול פעולה משמעותית לטיפול בבעיה, בעוד שבתחומי מדינת ישראל הושקעו מיליארדי שקלים בהקמת מכוני טיפול בשפכים בתחומי מדינת ישראל וניצול המים המטוהרים להשקיה. בתחומי יהודה ושומרון לעומת זאת השקיעו רק בבניית התנחלויות וכבישים.
דרישתנו מהפוליטיקאים היא שיפעלו לקידום הטיפול בבעיות הביוב בתחומי יהודה ושומרון. המשך הזרמת הביוב לנחלים יגרום לפגיעה קשה באחד ממקורות המים החשובים באזור. שמירה על איכות המים באקוויפר ההר הוא אינטרס ישראלי ופלסטינאי ממעלה ראשונה וחייבים להתחיל לטפל בבעיה זאת גם בתחומי יהודה ושומרון. הטיפול בבעיה הוזנח במשך שנים וכיום יש צורך בהשקעות כספיות גדולות מאוד כדי לפתור אותה. סדר גודל כזה של השקעה יכול להתבצע רק כחלק מהחלטות פוליטיות של מדינות.
מעל לבעיות הסביבתיות הקשות והידועות שדובר עליהן בכנס עמדה בעיית המחסור במים בירדן וברשות הפלסטינאית. השנה בעיה זאת החריפה באופן מיוחד עקב הבצורת באזור כולו. צריכת המים לנפש בירדן וברשות הפלסטינאית היא פחות מחצי הצריכה בישראל, למרות זאת הם עדיין סובלים ממחסור חמור, ואספקת מים לא סדירה (על כול גג של בית יש מיכל אגירה גדול לשימוש שוטף).
לאור מצב זה עולות השאלות הבאות :
מי אחראי על חלוקת המים באזור?ס
איך צריך לחלק את משאבי המים באזור?ס
מדוע מגיע לתושבי ישראל לקבל כמות מים כפולה מאשר לתושבי הרשות ותושבי ירדן?ס
של מי המים שנאגרים באקוויפר ההר מתחת שטחי יהודה ושומרון?ס
האם מדינת ישראל רשאית לשאוב ולצרוך את רוב המים של אקוויפר ההר?ס
מדוע ישראל יכולה לשאוב את מי מהכינרת וליבש בכך את הירדן הדרומי שזרם בעבר וערכו ההיסטורי רב?ס
אנחנו בישראל חושבים ש”העולם יתמוטט” אם נקבל הקצבת מים של 5 מ”ק לנפש בחודש בעוד ששכנינו הקרובים לנו מעבר לגבול או לחומת ההפרדה חיים דרך קבע עם אספקת מים של 2.5 מ”ק לנפש בחודש, ויש מים זורמים בצנרת רק פעם בשבוע. אנחנו חייבים להיות מודעים לבעיות אלו ולמצוא להן פתרונות צודקים כיאה לשכנים שצריכים לחיות ביחד באותו אזור.
אורי שלם
משתתף בפרויקט הסינגור בעמק-חפר, ארגון ידידי כדה”א המזה”ת
במסגרת לימודי הגיאוגרפיה בחטיבת הביניים “מעיין שחר” בעין החורש לומדים תלמידי שכבה ט’ על המים בישראל.
במסגרת זו ארגון ידיד כדה”א, שיזם את הרעיון של איתור מפגעים במקורות המים בעמק חפר והסביבה, יזם את המפגש בינינו לבין תלמידי באקה אל גרבייה.
ביום חמישי ה17.2.11 נסענו קבוצה של תשעה ילדים והמורה לגיאוגרפיה, נאוה גל, מחט”ב שחר לבית ספר תיכון באקה אל גרביה, לקורס הפעלת תוכנת
GIS (Geography information system).
כאשר הגענו לבקה אל גרבייה נסענו לתפוח הפיס (בדיוק כמו ברופין) ששם קיבלו אותנו בסבר פנים יפות התלמידים והתלמידות מכיתות י’ מהתיכון המקומי.
לאחר היכרות וכיבוד קל עבדנו ביחד בחדר המחשבים שלהם וקיבלנו הרצאה על מפות מנציגת ארגון ידיד כדור הארץ.
למדנו איך להשתמש בתוכנת המחשב. בין ההרצאות והתרגולים יצאנו להפסקות משותפות אכלנו ארוחת צהריים טעימה ושיחקנו כדורגל בקבוצות מעורבות במגרש בית הספר.
ביום חמישי ה-3.3.2011 התקיים המפגש השני שנערך אצלנו – בחטיבת הביניים “מעיין שחר” בקיבוץ עין החורש בבניין המדעים.
המפגש ב”שחר” היווה קורס המשך להיכרות עם תוכנת G.I.S והוא כלל תרגול, הכנת מפות, סימני מפה אוניברסליים, הרצאות ותרגולים.