הסכמים שהושגו באירופה בנושאי פלדה ופחם היו הבסיס היציב לקידום שלום ושלווה ביבשת והובילו להקמת האיחוד האירופי. אנחנו מאמינים כי מתווה חילופי מים ואנרגיה יכול להיות בסיס יציב לקיימות ולשלווה במזרח התיכון.

בתחום המים – טכנולוגיות חדשות הקשורות לאספקת מים, מטיפול בשפכים לשימוש חוזר בחקלאות ועד להתפלת מי ים לשימושים ביתיים, כבר יצרו מהפכה בתחום המים בישראל. ממֶשק מים של שני מיליארד מ"ק בעשור הקודם, התפתחות הטכנולוגיות הללו ואימוצן הגדילו את משק המים בישראל ליותר משלושה מיליארד מ"ק בשנה כיום. לתוספת המים הזמינים חשיבות קריטית לתהליך השלום במזרח התיכון. עליו להפוך את השגת הסכם מים טבעיים משותפים בין הישראלים לפלסטינים לאפשרית יותר מבחינה מדינית.

באופן דומה, גם גילוי הגז הטבעי במזרח הים התיכון יכול להיות גורם המשנה את כללי המשחק האזוריים. ישראל השיגה עצמאות אנרגטית לשני העשורים הבאים לפחות, וכבר חתמה על עסקאות יצוא גז, בין היתר לירדן ולמצרים. ואולם מאגרי הגז הטבעי מוגבלים ואינם יציבים. גילויי הגז במזרח הים התיכון (ישראל, עזה, לבנון וקפריסין) אמורים לעודד את מדינות המזרח התיכון לנצל את אנרגיית הגז שהתגלתה לפיתוח פתרונות אנרגיה מתחדשת לטווח ארוך, ולענות על צורכי המים ברחבי האזור.          

המדינה העיקרית בלבנט שבשטחה נמצאות עתודות הקרקע הדרושות לייצור אנרגיה סולארית בהיקף רחב היא ירדן. ירדן בורכה ב-320 ימי שמש בשנה בממוצע המהווים פוטנציאל אדיר להקמת מתקנים סולאריים במדינה. בניגוד לישראל, הרשות הפלסטינית או לבנון, לירדן עתודות נרחבות של קרקע מדברית הנדרשות עבור חוות סולאריות רחבות ידיים, שיהיה צורך לבנות אותן כדי לייצר אנרגיה בת-קיימא עבור האזור כולו. ירדן זיהתה את הפוטנציאל הסולארי ולאחרונה חוקקה חוק חדש לקידום הייצור של אנרגיה מתחדשת, כולל הקמת קרן שתסייע בקידום השקעות.

יצירת משק מים ואנרגיה משולב, למשל בין ישראל לירדן, יכולה לסייע במתן מענה לצורכי האנרגיה ההולכים וגדלים של שתי המדינות – הקשורים לצורך המוגבר שלהן במים מתוקים באמצעות התפלה – ולהתמודד עם השפעות שינוי האקלים וההשלכות הפוטנציאליות שלו על הביטחון ועל היציבות באזור.

מתווה שיתוף המשאבים המוצע כולל את ישראל, הרשות הפלסטינית ופוטנציאלית גם את לבנון וקו החוף שלה, שיספקו את תוספת המים הנחוצה מאוד למזרח התיכון בכללותו. בטווח הקצר יתבסס המתווה על חילופים בתמורה למאגרי גז טבעי, אך בטווח הארוך יותר תהיה השקעה נרחבת בהפקת אנרגיה סולארית בירדן. בעקבות החתימה על מזכר ההבנות בדצמבר 2013 בין שרי המים של ירדן, הרשות הפלסטינית וישראל, החל עידן חדש לחילופי מים פוטנציאליים. הכללת אנרגיה בתמהיל גורמת לתלות הדדית בת-קיימא רבה יותר בין אינטרסים גיאופוליטיים בלבנט, המבוססת על מתווה חילופי המים והאנרגיה המתחדשת.

קידום שיתוף פעולה אזורי כזה – בין אם באמצעות היקף מוגבל של מיזמי התפלה הפועלים על אנרגיה סולארית בשת"פ חוצה גבולות ובין אם מדובר בצרכים נרחבים יותר של מים ואנרגיה – מחייב מאמץ רב-תחומי ורב-מדינתי לביצוע מחקרים נוספים. זאת לשם זיהוי אסטרטגיות שיסייעו להתגבר על מכשולים מדיניים וליצור נכונות מדינית על בסיס מחקרים הקשורים להיתכנות סביבתית, כלכלית וטכנית.