נהר הירדן הדרומי

נהר הירדן יחודי בעושרו הטבעי והתרבותי, אך הוא הפך לחצר אחורית ונמצא תחת איום עקב הסטת מים וזיהום…

[לפרסומים הקשורים לפרויקט לחצו כאן]

Jordan River

מבוא

בקעת הירדן, הממוקמת בשבר הסורי אפריקני, היא בעלת חשיבות תרבותית, דתית וגאוגרפית. חשיבות הנהר חוצה גבולות ודתות והוא מהווה אתר יחודי ומשמעותי למיליארדי אנשים מרחבי העולם. עם זאת, כיום, הנהר נמצא תחת איום. הסטה של 96% ממי הנהר המתוקים והזרמת כמויות גדולות של שפכים לא מטופלים יכולים להביא לפגיעה בלתי הפיכה בעמק נהר הירדן. ישראל, ירדן וסוריה מסיטות את הזרימה בחלקו העליון של הנהר לשימושים בייתים וחקלאיים מה שמותיר את הנהר והמערכת האקולוגית שבעבר שגשגה סביבו עם כמות קטנה ויקרת ערך של מים.

רקע

היסטורית, נהר הירדן תמיד היווה מקום מפגש ומעבר לצמחים, חיות וחברות אנושיות מגוונות. הדוגמא המוחשית למסורת ההיסטורית של חציית הנהר מוצגת בנקודת "הגשרים הישנים", שם שלושה גשרים חוצים את הנהר לרוחבו; גשר רומי בן 2000 שנה, גשר עותמאני ישן וגשר בריטי מתקופת המנדט.

ממצאים ארכיאולוגים משני צידי גדות הנהר, בערים כבית שאן (ישראל), פלה ואום קייס (ירדן) מעידים על קשרי מסחר ותרבות בין ערים מרכזיות בעמק. כמו כן, נראה פיתוח מקביל במהלך תקופות ההיסטוריה ונמצאו כלי חרס, פסיפאס וכלים מברזל דומים בשתי הגדות המעידים שבערים ברחבי העמק היה סוג דומה של אוכלוסיה מנקודת מבט אנתרופולוגית.

ערכו הסמלי של נהר הירדן וחשיבותו לשלושת הדתות הגדולות בעולם, מהווה מקור המשיכה העיקרי לתיירים. הנהר מוזכר מספר פעמים בתנ"ך; בראשית י"ג, י-י"א, ישנה התיחסות ליופי של הנהר: "וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדום את עמורה כגן יהוה בארץ מצרים באכה צער". משה, נביא בשלושת הדתות הגדולות, נאסר מעליו להכנס לארץ המובטחת ובמקום הביט על העמק מהר נבו. בנוסף, לנהר קשר הדוק עם חייו של ישו ועל גדותיו על-פי האמונה הוא הוטבל. למרות שמיקום טבילתו המדויק מוטל בספק מאות אלפי תיירים מגיעים מדי שנה לאתרים משני צידי גדות הנהר בכדי להיות קרובים לאתר ההיסטורי. הנהר קדוש גם עבור המוסלמים עקב כך שמרבית מבני לוויתו של הנביא מוחמד קבורים בסמוך לגדותיו.

בקעת הירדן הינו אזור בו מערכת אקולוגית שופעת של בית גידול ביצתי המהווה מרכז למגוון ביולוגי באזור. מעבר למגוון הצמחייה ובעלי החיים באזור, זהו גם אחד מצמתי הנדידה החשובים ל- 500 מיליון ציפורים החולפות בו בעונות המעבר ומהוות אטרקציה לצפרים מרחבי העולם.  בנוסף, העמק הוא חלק מהשבר הסורי אפריקני ומחבר בין הנקודה הנמוכה בעולם ומספר תצורות גאופיזיות יחודיות נוספות.

למרבה הצער, במהלך 50 השנים האחרונות נפח זרימת נהר הירדן ירדה ממעל 1.3 מיליארד מ"ק לפחות מ- 30 מיליון מ"ק בשנה. זאת מכיוון שישראל, ירדן וסוריה אוגרות כמויות מים על-פי יכולתן ולמרבה האירוניה כיום, זרימתו העיקרית של הנהר הינה שפכים.

מכיוון שחלקים נרחבים של הנהר הם שטח צבאי סגור, רוב הציבור כלל לא מודע להתייבשות הנהר. לכן, ארגון אקופיס החל בקמפיין להעלאת המודעות להרס של חלקו הדרומי של נהר הירדן.

החזון המשותף וכלים לקידומו

לאחר שנים של קידום הנושא, ממשלות ורשויות מתחילות בצעדים ראשונים למניעת הזרמת ודליפת שפכים לנהר. מוקמים מכוני טיהור שפכים חדשים לקהילות הירדניות, ישראליות ופלסטיניות לרוב בסיוע מימון של הקהילה הבינלאומית כולל הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID).

בשנת 2013 הוזרמו לראשונה, לאחר 49 שנים, מים נקיים לנהר כאשר רשות המים בישראל הקצתה 9 מלמ"ק והתחייבה לספק 30 מלמ"ק שנתי עד 2017. מדובר בצעד תקדימי עבור הקצאות מים עתידיות לנהר, אך עדין מדובר בכמות הפחותה מה- 400 מלמ"ק הנדרש לשיקום אקולוגי של הנהר ומיקסום התמורה הכלכלית מכך.

ארגון אקופיס פרסם לאחרונה מסמך תוכנית אב ראשונה מסוגה לפיתוח בר קיימא של בקעת הירדן, המעלה המלצות מדיניות  נתמכות מדעית ואפשריות כלכלית התומכות בחזון שלנו לנהר הירדן. עם תמיכת ממשלות, מסמך האב שהוכן על ידי ארגונים לא ממשלתיים יכול להוות המתווה לשיקום הנהר.