פארק השלום בנהר הירדן

פארק השלום בנהר הירדן- צעד ממשי ראשון לשיקום נהר הירדן, בתמיכת ראשי ערים וקהילות בשני צידי הנהר

[לפרסומים הקשורים לפרויקט זה לחץ כאן]

Bridge to Peace Island

פארק השלום בנהר הירדן– צעד ראשון לשיקום נהר הירדן- הוא פרויקט תיירות אקולוגית ומורשת תרבותית על הגבול המשותך בין "אי השלום" בנהריים- אשדות יעקב, בקורה ואתר גשר.

פרויקט זה הוא מאמץ משותף בין מועצה אזורית עמק הירדן, מועצה אזורית עמק המעיינות ועיריית מואז ג'בל הירדנית שחתמו על הצהרת כוונות לפיתוח של פרויקט זה, בשיתוף אקופיס ובתמיכת משרד התיירת הישראל ותאגיד התיירות הישראלי.

פארק סביבתי מוגן בשני צידיו של נהר הירדן יספק הזדמנות לשימור של מגוון ביולוגי, ניהול סביבתי משותף, תוכניות מחקר משותפות, חינוך סביבתי חוצה גבולות והרחבת הזדמנויות כלכליות לשיתוף פעולה אזורי בתיירות אקולוגית לשתי המדינות.

הקמת פארק השלום של נהר הירדן יהווה סמל חשוב לשלום באזור ויהיה ציון דרך ביחסים המיוחדים שנוצרו באתר זה בין הנסיך עבדאללה ופנחס רוטנברג עם הקמת תחנת כח בנהריים.

הפוטנציאל לפתח אזור לתיירות אקולוגית הוא יוצא דופן לאור היופי הטבעי של האזור. תוכניות לפארק השלום כוללות הצפה מחדש של האגם היבש ויצירת מקלט לציפורים. האגם ישמש למשיכות יותר מ-500 מיליון ציפורים נודדות שחוצות את עמק נהר הירדן פעמיים בשנה. לפיתוח מתקני צפייה בציפורים יש פוטנצציאל להביא לאזור חלק מ-60 מיליון אנשים בערך מאירופה וצפון אמריקה אשר מקדישים את זמנם וכספם לתחביב זה. יותר מכך, בתי העובדים הישנים, הממוקמים בסמוך לתחנת הכח וננטשו עם סגירתו ב-1948, מספקים נוף מרהיב של נהר הירדן והאדם ובעלי פוטנציאל לחידוש כמקומות לינה אקולוגיים ואת תחנת הכח הישנה ניתן להסיב למרכז מבקרים.

הקמת הפארק תתבצע בשלבים.

חומר רקע על האזור

אל באקורה/נהריים: ב-1927, פנחס רוטנברג, מהגר רוסי ומייסד חברה החשמל הפלסטינית (PEC), הגיע להסכם יחודי עם הוד מלכותו המלך עבדאללה הראשון של ירדן לגבי בניית תחנת הכח ההירודרואלקטרית הראשונה. למטרה זאת, נבנו תעלות וסכרים, היוצרים אי מעשה ידי אדם, שרותם את הזרימה של שני נהרות להפקת חשמל. עד 1932 תחנת הכח ההידרואלקטרית החלה לספק חשמל משני צידי הנהר והמשיכה לעשות זאת עד שהיא הפסיקה את פעילותה כתוצאה מהסכסכוך הערבי ישראלי ב-1948. ב-1994 עם חתימת הסכם השלום בין ירדן לישראל, האי חזר הוחזר לירדן אבל הוחכר לשימוש מיוחד וסטטוס של זכויות ביקור לתיירים ישראלים ובינלאומיים. סיור מוצע מהכניסה הישראלית בנהריים, בו ניתן לחצות את האי, לראות את הנהר שמתחת ואת תחנת הכח. אנשי צבא קבעו ותאמו את פתיחת הגדרות משני הצדדים ואפשרו לעשרות אלפי מבקרים בשנה להכנס לאי ללא צורך בויזה. זאת דוגמא מעולה לפארק חוצה גבולות שהעיריות מציעות להאריך ב-2-3 קילומטרים במורד הנהר לאתר ג'סר אל מג'מה/גשר.

אתר ג'סר אל מג'מה/גשר משמש כדוגמא ויזואלית של לנקודת החצייה ההיסטורית של העמק והחשיבות התרבותית השווה שלו לתרבויות שונות. גשר רומאי, שנבנה מלפני 2000 שנה, נבנה על ידי שליטים רומאים ומחבר את הערים של תקופה זאת; בית שאן (היום בישראל), פלב ואום קייס (היום בירדן). חאן ישן מהמאה ה-14 מהתקופה הממלוכית עומד באתר ומייצג מקום שבו סוחרים ומטיילים שעוברים ממזרח למערב נהגו לחצות את הנהר, עוצרים במקום על מנת לנוח ולהאכיל את החיות שלהם. בזמן האימפריה העות'מאנית נבנה גשר לרכבת, המחבר את הנמל הים תיכוני לחיפה ודמשק. בשנות ה-20, רשויות המנדט הבריטי הוסיפו גשר שלישי לרכבים, המקשר את האזור עם טבריה שעל הכנרת ואת דמשק בסוריה.

סדנאות עיצוב אזוריות לפיתוח רעיונות

ב-2008, אקופיס ארגן סדנאות עיצוב בהולבת אדריכלים מבית הספר לעיצוב עירוני באוניברסיטת ייל ביחד עם אדריכלים מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל שבירושלים ואדריכלים ירדנים ופלסטינים שפתחו את רעיונות העיצוב הראשונים לפארק השלום של נהר הירדן. הסדנה החלה עם סיור באתרי פארק השלום של נהר הירדן בישראל וירדן והמשיכה עם קבוצות עבודה בירדן. שיא הסדנאות היה בהצגה ציבורית בעמאן ובירדן.

סיכום הפגישות והנקודות העיקריות של מחקר ההתכנות בעברית ובאנגלית

————

ב-2014 הסדנא של הגשר הישן רצתה להביא יחדיו קבוצה עיקרית של אדריכלים ומתכננים, חלקם הובילו את הסדנא ב-2008 לקדם הצעות והמלצות לקדם את הגשר הישן ככניסה הדרומית ישראלית לפארק השלום העתידי של נהר הירדן. ההמלצות וההצעות להתערבות שנעשו בתהליך הסדנא מתבססות על התוכנית אב לפארק השלום של נהר הירדן בסדנה האזורית של אקופיס ב-2008 וההמלצות של מדריך הגשר הישן של פרויקט PUSH .

התוצאות של סדנת העיצוב של הגשר הישן 2014 הוצגו לבעלי עניין בפגישה ביום האחרון של הסדנא. התוצאות המלאות נכללות במצגת הזמינה כאן.