מים ואנרגיה

הסכם אזורי הקושר בין מים ואנרגיה הוא בעל פוטנציאל ליצירת תלות גומלין חיובית בין מדינות הלבנט

[לפרסומים הקשורים לפרויקט זה לחץ כאן]

EcoPeace

פרויקט ההסכם האזורי בין מים ואנרגיה מקדם מחקר וקידום מדיניות לגישה המחברת בין מים ואנרגיה ברת קיימא כנגד ההשפעות של שינוי האקלים והסכנות הבטחוניות הפוטנציאליות, תוך אספקת פתרונות למחסור במים באזור.

הפרויקט בוחן את היכולת של ירדן להיות ספק גדול של אנרגיה מתחדשת ללבנט בעוד אזור החוף של ישראל ועזה יהיו מפיקי מים מותפלים מבחינה טכנית, כלכלית ווגיאו-פוליטית .

בהנתן המציאות של שינוי האקלים, התפלת מי הים התיכון היא צעד נדרש להסתגלות לשינוי, והשקעה באנרגיות מתחדשות הם אמצעי חשוב להקלה על המצב.

רקע:

הסכמים באירופה לגבי פלדה ופחם היו עמוד התווך ליצירת שלום באירופה שהוביל ליצירת האיחוד האירופי. יצירת הקשר בין מים ואנרגיה יכול להוות עמוד התווך ללבנט של שלום וקיימות.

בישראל, טכנולוגיות חדשות הקשורות לאספקת מים, הן בטיפול במי שופכין ושימוש חוזר בחקלאות והן בהתפלה של מי ים לשימוש פנימי, כבר חוללו מהפכה בשוק המקומי בישראל. מכלכלת מים של 2 מיליארד קוב מים לפני עשור, הפיתוח ואימוץ של טכנולוגיות אלה הגדיל את כלכלת המים הישראלית ל-3 מיליארד קוב לשנה. מים אלה הם בעלי חשיבות גדולה לתהליך השלום במזרח התיכון. מים זמינים נוספים יכולים לעזור בהשגת הסכם חלוקת המים המשותפים בין ישראלים לפלסטינים.

בדומה לכך, תגלית הגז הטבעי במזרח הים התיכון היא בעלת פוטנציאל לשינוי המצב. ישראל זכתה בעצמאות אנרגטית לשני עשורים לפחות, וכבר דנה על הסכמי יצוא, וביניהם ירדן והרשות הפלסטינית. עם זאת, עתודות הגז הטבעי הן מוגבלות ולא מדובר באנרגיה מתחדשת. לכן, יש להשתמש בתגלית הגז במזרח הים התיכון (ישראל, עזה, לבנון וקפריסין) לפיתוח פתרונות ארוכי טווח של אנרגיה מתחדשת שעונים על צרכי המים באזור.

המדינה העיקרית באזור הלבנט בעלת עתודות הקרקע הנדרשות להפקת אנרגיה סולארית בצורה רחבה היא ירדן. כמעצמת אנרגיה סולארית פוטנציאלית, ירדן התברכה בממוצע של 320 ימים שמשיים בשנה. בשונה מישראל, הרשות הפלסטינית או לבנון, ירדן בעלת שטחי המדבר הנרחבים הנדרשים לחוות הסולאריות הרבות להפקת אנרגיה ברת קיימא לאזור. לירדן יש פוטנציאל מובהק ואף העבירה חוק הכולל יצירת קרן לקידום השקעות בתחום האנרגיה המתחדשת.

יצירת כלכלה המשלבת מים ואנרגיה, למשל בין ישראל וירדן, יכולה לעזור בלענות על צרכי האנרגיה של שתי המדינות- הקשורים לצורך שלהן במים מותפלים- ולפעול כנגד ההשפעות של שינוי האקלים וההשלכות הפוטנציאליות לבטחון ויציבות האזור.

היחסים ארוכי הטווח המוצעים הם של תלות הדדית בין ישראלים, פלסטינים ואולי אף לבנונים המספקים מים נוספים ללבנט בכללותו, בטווח הקצר על ידי שימוש בעתודות הגז ובטווח הרחוק באמצעות השקעה בהפקת אנרגיה סולארית בירדן. מזכר ההבנות שנחתם בדצמבר 2013 בין שרי המים מישראל, הרשות הפלסטינית וירדן היווה צוהר לעולם חדש של הזדמנויות לחילופי מים, הכללת אנרגיה יכולה ליצור תלות גומלין ברת קיימא של אינטרסים גאו-פוליטיים בלבנט בהתבסס של הקשר בין מים ואנרגיה מתחדשת.

קידום שיתוף פעולה אזורי בין אם מצומצם המבוסס על התפלה הנשענת על אנרגיה סולארית או רחב המובסס על צרכי המים והאנרגיה ככלל, דורש מאמץ בין תחומי של מספר מדינות לחקור אסטרטגיות על מנת לעזור ולהתגבר על מכשולים פוליטים וליצור רצון פוליטי בהתבסס על מחקרים סביבתיים והתכנות כלכלית וטכנית.